Posted on

מזהות לאקטיביזם

מערך סדנאות – מזהות לאקטיביזם.

מפגש ראשון – שייכות וזהות

מטרות

  1. היכרות עם סדאקה.
  2. תיאום ציפיות.
  3. שימת דגש על זהות המשתתפות/ים, כמו גם בזהות הקולקטיבית למיטב הבנת המשתתפות.
  4. הגדרת מעגלי השייכות האישיים של כל משתתפ/ת.

מהלך הסדנא – 90 דק’

זמן מתודה עזרים הערות
15 דק’ סבב שמות + משמעות / מקור השם – סבוב מהיר

כל משתתפ/ת תספר על משמעות או מקור השם שלו/ה.

 

5 דק’ מי אנחנו? המנחה מספר/ת

סדאקה רעות היא שותפות של נוער ערבי ויהודי. יש לנו קבוצות נוער שעובדות בכל אזור המרכז – נתניה, לוד, רמלה, כפר קאסם, ראש העין –  ואנחנו גם מעבירים סדנאות בבתי ספר, כמו עכשיו. נעבוד יחד ארבעה מפגשים (לחלק דף הסבר עם הנושאים שעליהם נדבר והתאריכים), שבהם נדבר בעיקר על הזהות שלנו, על החברה הישראלית ועל קבוצות שונות בה והיחסים ביניהן, כולל הסכסוך שלנו עם הפלסטינים, ועל המקום שלנו בתוך כל זה.

המטרה שלנו במפגשים האלה תהיה לשמוע אחד את השני, ללמוד על עצמנו ולחזור עם שאלות לגבי החברה הישראלית. אנחנו רוצים שנושאים כמו הזהות שלנו, היחסים בין הקבוצות השונות בחברה והאחריות שלנו על מה שקורה פה יהיו דברים שאפשר לדבר עליהם בבית הספר ובמיוחד בקבוצה שלנו.

 

 

דפי הסבר למשתתפים/ות.
15 דק’ תיאום ציפיות

מניחים על הקיר פלקט גדול שמחולק לארבע ריבועים. על הריבוע הראשון כתוב: “ציפיות של חברי הקבוצה מעצמם” ריבוע שני: “ציפיות של חברי הקבוצה מהקבוצה” ריבוע שלישי: “ציפיות של חברי הקבוצה מהמנחה” ריבוע רביעי: “ציפיות של חברי הקבוצה מהסדנאות”. נותנים לכל תלמיד ארבעה דפים שהוא צריך לכתוב ציפייה שלו בכל ריבוע ואז מקריאים את הפתקים ומבקשים מכמה מהם פירוט על מה שכתבו.

 

·   פלקט מחולק לארבע ועליו כתובות כותרות לכל רבע.

·   פתקים קטנים.

·   עטים.

 

 

אפשרות ראשונה

20 דק’

 

 

הכנת מגזין אישי

·         כל אחד מתבקש להכין עמוד ובו:

o       חוויה שמאפיינת את המשפחה שלי

o       משהו מאוד משמעותי בחיים שלי

o       סוגיה/נושא חברתית שמעסיקה אותי, שאני מתמצאת בה + למה זה מעניין אותי

o       דמות ישראלית מעניינת שהייתי רוצה שהצוות יכיר: לספר עליה, למה היא חשובה לי + ולהביא טקסט או תמונה או וידאו.  + תמונה / טקסט / וידאו

חוויה שמאפיינת את המשפחה שלי  

סוגיה חברתית שמעסיקה אותי

 

 

משהו מאוד משמעותי בחיים שלי מקורות השראה ישראלים: ציטוט, אדם, תמונה, שיר, טקסט, וידאו
 

 

נסביר שהזיכרון שלנו בנוי מתמונות- אישיות וקולקטיביות, ושזה מתחבר לזהות שלנו- משפיע עליה/מבנה אותה.

 

10 דק’ שיתוף בעמוד המגזין שיצרנו בזוג.
אפשרות שנייה

20 דק’

בניית קולאז’ אישי – אהבות ושייכות

כל משתתפ/ת מקבל/ת עיגולי שקפים בצבעים שונים. כל צבע הוא מרכיב אישיותי אחר, העיגולים גזורים בגדול, אך המשתתפים/ות יכולים/ות לשנות את גודלן/ צורתן. כל אחד/ת ירכיבו קולאז’ שיציג אותם. להכווין אותם לחשוב על החלקים החופפים ואלו שאינם. יציגו על גבי הבריסטול.

המנחים ייתלו את הקולאז’ים בחדר.

·   10 צבעי שקפים גזורים לעיגולים * מספר המשתתפים.

·   מספריים כמספר המשתתפים/ות.

·   סלוטייפ כמספר המשתתפים.

·   בריסטולים לבנים כמספר המשתתפים/ות.

 

10 דק’ הסתובבות בתערוכת הזהויות.

כל משתתפ/ת ייצטרכו להיעמד מול מישהי/ו שמזכיר/ה להם/ן את עצמם. בסבב יצטרכו להסביר את הדמיון שראו.

 

20 דק’ מעגלי שייכות
מפזרים על הרצפה פתקים עם קבוצות שייכות (משפחה, חברים, בית ספר, השכונה, בת ים, ישראל, גברים, נשים, אשכנזים, מזרחים, דתיים, חילונים, עולים חדשים, תלמידים) ופתק נוסף ריק.מבקשים מהמשתתפים לעמוד ליד הפתק (1) שמייצג את החלק בזהות שלהם שהכי חשובה להם/ שמגדיר אותן הכי טוב; (2) החלק בזהות שהכי חשוב להראות לאחרים; (3) החלק בזהות שאחרים אומרים שהכי מתאימה להם (פתוח לפרשנות שלהם, למשל, המשפחה תגיד שהשייכות שלי לעיר היא הכי חשובה, החברים יגידו שהשייכות שלי לדת היא הכי חשובה

אחרי כל תרגיל, דיון קצר: למה עמדתם איפה שעמדתם? איפה יש הכי הרבה משתתפים? לשאול כמה למה הם בחרו לעמוד ליד פתק מסוים. להזכיר להם בכל פעם שיש אפשרות לעמוד ליד הפתק הריק, אם הם רוצים להתייחס לקבוצת שייכות שלא מופיעה בפתקים האחרים.

דיון: ממה מורכבת הזהות שלנו? יש חלקים שיותר חשובים לנו?

האם במצבים מסוימים אנחנו מתייחסים לחלקים מסוימים בזהות שלנו? מסתירים חלקים?

מי מגדיר את הקבוצות? יכולה להיות סתירה בין קבוצות שונות?

האם היו קבוצות שלא התייחסנו אליהן כמעט או בכלל בכיתה?

מה זה אומר להיות חלק מקבוצה מסוימת? מה הקשר למי שנמצא באותן קבוצות כמו שלנו? יש לנו בחירה?

איך הקבוצה משפיעה עלינו? איך אנחנו משפיעים או יכולים להשפיע על הקבוצה – מה האחריות שלנו כלפי הקבוצה?

 

עיגולי בריסטול ועליהם כתובות קבוצות שייכות.
5 דק’ סכום

בסבב יגידו משהו שלמדו על חבר/ה או על עצמם/ן . או שיספרו על מרכיב זהותי של חבר/ה איתם יכולים להזדהות.

 

הזהות שלנו מורכבת מחלקים שונים. בכל חלק יש לנו קשר עם הרבה אנשים שונים, שיש לנו מכנה משותף עמם. אין זהות “טובה” יותר או פחות, כל זהות היא שונה. יש לנו אחריות כלפי קבוצת השייכות.

 

 

 

 

 

 

 

מפגש שני – יחסי כח ושוויון הזדמנויות

מטרות

  1. המשתתפים/ות ייחשפו לפערים חברתיים בין קבוצות שונות בחברה.
  2. המשתתפים/ות יבחנו יחסי דיכוי שמופעלים ומפעילים.
  3. מעבר מעיסוק ברמה האישית לרמה החברתית..

מהלך הסדנא – 90 דק’

זמן מתודה עזרים הערות
20 דק’ נק’ פתיחה ושוויון הזדמנויות – מתודת הבמבה:

חלוקה ל-3 קבוצות.

מטרת כל קבוצה בזמן נתון (5 דק’) להעביר את הבמבה מצד אחד של החדר לקערה הריקה ממול.

1.       קבוצה ראשונה מקבלת מצקת איתה ייצטרכו להעביר את הבמבה.

2.       קבוצה שניה מקבלת כפית איתה יצטרכו להעביר את הבמבה.

3.       לקבוצה השלישית נקשור את הידיים מאחורי הגב.

מטרת הקבוצה (להעביר את הבמבה מצד אחד לשני) תיחשף רק לאחר קבלת הכלי או קשירת הידיים.

 

לא לענות לשאלות בזמן הפעילות ולא להעיר לנערים/ות גם אם אלו מפסיקים או “מרמים”.

 

 

·         6 קערות

·         3 חבילות במבה

·         חבלים לקשירת ידיים

·         מצקת

·         כפית

 

20 דק’ דיון סביב המתודה.

·    מה מייצגים הכלים שקיבלתם/ן ? (הזדמנות לא שווה להצלחה(..

·    כיצד הרגשתם/ן כשקיבלתם את הכלים השונים ? ובמהלך התחרות ?

·    האם היו לכל המשתתפות אותם סיכויים להצליח לנצח בתחרות?

·    מדוע הסכמתם/ן להשתתף במשחק, למרות שידעתם/ן שהוא לא הוגן מבחינת תנאי הפתיחה ? מה נגרם למוטיבציה שלכם לנצח במשחק ? (גם במציאות- אנשים המופלים לרעה משחקים עם הכלים שנתנו להם , למרות שפעמים רבות הם מודעים לחוסר ההוגנות. זה עלול לייצר מוטיבציה נמוכה להצליח(.

·    מה הקשר בין הכלים שקיבלו לסיכויי ההצלחה?

·    האם, לדעתכם, יש פה פגיעה בשוויון? מדוע? (לכוון את הדיון לפגיעה בשוויון בחברה)

·    האם, לדעתכם/ן, המשתתפות מקבלים הזדמנות שווה להצליח במשחק?

·    האם, לדעתכם/ן, אולי גם אם אין שוויון הזדמנויות, כל משתתפת שתעבוד קשה מספיק תצליח להתקדם, לא משנה מה הייתה נקודת ההתחלה שלו?

·    (אם חלק מהמשתתפות פרשו מראש) מדוע המשתתפת הנ”ל פרשה מראש?

·    מה היו התגובות של הצופים/ות למשימה?

·    מי אחראי לחוסר השוויון?

·    האם ניתן לעשות השלכה לחיים המציאותיים? מי הן הקבוצות השונות באוכלוסיה שלנו?

·    קשירה מסכמת של חוסר השוויון ונקודות הפתיחה השונות בחברה.

 

20 דק’ 0-100:

המנחה מקריאה משפטים וכל משתתף/ת צריך/ה למקם עצמה/ו על הציר ביחס למשפט.(לא מסכימ/ה =0 מסכימה = 100):

 

משפטים להקראה:

בית ספר:

1.       לא לכל התלמידים יש הזדמנות ללמוד מה שרוצים בביה”ס.

2.       אמרתי משהו בבי”ס למרות שידעתי שמישהו מאוד יפגע מזה.

מקומות בילוי:

3.       במקומות שאני מבלה בהם (בתי קפה, קניונים, מועדונים) אני מעדיף שיהיו אנשים שדומים לי.

4.       יש אנשים שלא יכניסו אותם למקומות בילוי בגלל הגיל שלהם או המראה שלהם.

מקומות עבודה:

5.       נשים מופלות לרעה בקבלה לעבודה.

שכונה:

6.       בשכונה שבה אני גר/ה אני מעדיפה שיהיו אנשים שדומים לי.

עולם צעירים-מבוגרים:

7.       לא הקשיבו לדעתי בגלל שחשבו שאני צעיר/ חסר ניסיון.

משפטים כללים:

8.       הרגשתי ששופטים אותי בגלל משהו שאני לא יכול לשלוט בו.

9.       הרגשתי שאני שופט מישהו בגלל משהו שהוא לא יכול לשלוט בו.

10.   לפעמים אני משתיק אנשים בכיתה כי אני לא רוצה לשמוע אותם.

11.   לפעמים משתיקים אותי בכיתה ואני מרגיש/ה שאף אחד לא מקשיב לי.

12.   הרגשתי שאין מי ששומע את מה שיש לי להגיד.

אני מעדיפה שחברים שלי יהיו מאותו מוצא כמוני

 

 

 

יצירת ציר על הרצפה שצד אחד שלו הוא 0 וצד שני 100 ( ניתן לעשות עם מסקנטייפ או לדמיין).

 

משפטים.

20 דק’ דיון על הסוגיות שעלו בתרגיל.

1.       מה הרגשתם באירועים שאתם מתארים?

2.       תנו דוגמא על יחסי כוח שקורים בבית הספר או בשכונה שלכם

3.       מה המשותף בין האירועים שתוארו בתרגיל?

4.       עם מה יותר קשה לנו – כאשר כוח מופעל עלינו או כאשר אנחנו מפעילים כוח על האחר?

5.       מה הסיבות שמניעות אנשים להפעיל כוח על “האחר?” –

 

10 דק’
ומשימה קבוצתית
סיכום
לבחור # שמסכם את הפעילות, ולהעלות עד לפגישה הבאה לפחות 2 תמונות באינסטגרם כל אחד/ת, עם ה# הנבחר.

 

 

 

מפגש שלישי – סטריאוטיפים, גזענות, מפגש עם האחר

מטרות

  1. פיתוח מודעות לתפיסות חברתיות על ה”אחר” .
  2. למידה על קבוצות מיעוטים בחברה בכלל ועל פלסטינים בפרט.

מהלך הסדנא – 90 דק’

זמן מתודה עזרים הערות
5 דק’ חיבור לסדנאות שנעשו עד כה (תיאום ציפיות והיכרות, שייכות וממה מורכבת הזהות שלי) להזכיר שהמפגש הבא זה המפגש המסכם.
15 דק’ תרגיל הזדמנויות
כל משתתף/ת יקבלו מדבקה עם דמות אחרת. לאחר מכן יעמדו בשורה והמנחה תקריא משפטים. במידה והמשפט נכון עבור הדמות – עליה ללכת צעד קדימה. בסוף התרגיל מבקשים מהמשתתפים/ות לעמוד ולהתבונן סביבם- לראות איפה הם/ן ממוקמים/ות , מי מאחוריהם/ן ומי מלפניהם/ן. אם רוצים ניתן לעשות את התרגיל הזה פעם נוספת כאשר כל משתתפת מגלמת את עצמה.

 

הסיטואציות-

כל משפט שתקריאו, רצוי שיראה כך:

מי שהדמות שלו/ה יכולה ________________ שיצעד צעד קדימה.

  • ללמוד באוניברסיטה.
  •  למצוא עבודה/ ללכת לעבודה
  • לקנות יאכטה/ מכונית פאר.
  • לטוס לחו”ל פעמיים בשנה
  • לקנות אדמה ולבנות עליה בית.
  • לגור בתל- אביב.
  • לגור ביפו.
  • להוציא תעודת בגרות מלאה.
  • להרוויח מעל שכר מינימום
  • לשיר את המנון המדינה.
  • להצביע בבחירות לכנסת
  •  להיבחר לראש ממשלה.
  • לעבוד במשרד הביטחון.
  • להיות מרצה באוניברסיטה.
  • בחירת בת\בן זוג.
  • לצאת מהארון.
  • לגור ביישוב מעורב
  • לגור  בקיבוץ
  • לגור  בהתנחלות.

 

מדבקות עם דמויות כמספר המשתתפים/ות:

·         נער/ה ערבי/ה מישוב בגליל

·         סטודנטית ערביה

·         צעיר יהודי דתי בן 18

·         צעיר\ ה ערבי\ה  ואו יהודי\יה  מלוד

·         צעירה יהודייה דתייה בת 18

·         נער/ה שאבא שלו/ה מובטל

·         נער/ה שהוריו עובדים בהיי- טק

·         תלמיד/ה יהודי/ה מזרחי/ת משדרות

·         סטודנט/ית יהודי/ה שלמד/ה מנהל עסקים וכלכלה

·         צעיר/ה יהודי/ה רוסי/ת שעלה לארץ בגיל 14

·         צעיר/ה אתיופי/ת שנולד/ה בישראל

·         רופא ערבי

·         נערה בדואית מכפר בנגב

·         עולה חדש מרוסיה בן 65

·         בחור נוצרי שלומד הנדסה בטכניון

·         אמא חד הורית

·         צעיר הומו שחי בת”א

·         צעירה מוסלמית דתייה סטודנטית לעו”ס

·         אסיר\ה  בטחוני \ פלילי לשעבר

·         צעיר\ה  ערבי\ ה עם נכות פיזית

·         אישה שניה לגבר ערבי\ בדואי

·         תושב\ ת ערבי\ה  בלי מעמד אזרחי (אם מהגדה אב נושא אזרחות

·         ישראלית

·         חייל בדואי\ דרוזי

·         סטודנט\ית  ערבי\יה בלי תעודת בגרות

·         אישה ערביה  גרושה

·         סטודנטית עם חיגאב

·         עובד זר

·         פליט סודאני

·         עקרת בית

·         חייל

20 דק’

דיון בעקבות תרגיל ההזדמנויות

  • אפשר להתחיל בדיון ברביעיות, כאשר כל אחד שואל את השני על הדמות שלו, ואז דיון קצר במליאה.
  • איך היה לכם? מה ראיתם? מה הרגשתם?
  • איך ידעתם האם הדמות שלכם אמורה להתקדם או לא?
  • מאיפה קיבלתם את הידע על הדמות שלכם (בהנחה שהיא לא מייצגת אתכם במציאות)?

 

45  דק’

איקס עיגול ניאבק בגזענות:

נחלק את הקבוצה ל-2, ונשחק משחק קבוצתי איקס – עיגול. כשלכל תשיעית יש מספר (כשהקבוצה בחורת במספר נראה / נקרא קטע בנושא מסויים ולאחריו נשאל אותם שאלה – אם יענו נכון וניתן להם/ן לסמן X/O)

 

1.       בעזרת השם – קלקידן 3:34
https://www.youtube.com/watch?v=R9uprUxPM7U
שאלה: מה המחאה של קלקידן בשיר?

2.       ברוכים העולים ברוסיה – שרוטונים 2:26
https://www.youtube.com/watch?v=6x13Wx31_NI
שאלה: תנו דוגמא ל-3 סטראוטיפים שהסרטון מציג.

3.       בובה שחומה – כאן 1:35
https://www.facebook.com/kanbehakama/videos/1868819373337580/?pnref=story
שאלה: על מה מוחה שלומי בסרטון?

4.       מוגבלות שכלית – כאן 1:31
https://www.facebook.com/kanbehakama/videos/1868819373337580/?pnref=story
שאלה: כשגיל אומר שכשמשתמשים בקללה “מפגר” זה “מוחק אותו לחלוטין” למה הוא מתכוון?

5.       מספיק שיצעקו מחבל, מחבל. עד 2:35– הטלויזיה החברתית.
https://www.youtube.com/watch?v=DftuE-BdlvM
רקע – זה צולם באוקטובר 2015, על רקע ההסלמה במצב הביטחוני, אנחנו שומעים ושומעות כל יום בתקשורת הממסדית דיווחים על פיגועים ועל הפחד של הציבור היהודי להסתובב ברחוב. ממסכי הטלוויזיה נעדר קולם של פלסטינים אזרחי ישראל, שהאווירה המתוחה והפחד משנים את שגרת חייהם לא פחות.
שאלה:  ממה מפחדים הדוברים בסרטון?

6.       למה אין ילדים וילדות שחומים אצלך בפרסומת? 1:31 + 1:38
https://www.youtube.com/watch?v=pis86p9jz00

https://www.youtube.com/watch?v=FcREaCGS_wE
שאלה: על מה מוחה המשמר האזרחי בשני הסרטונים ומדוע?

7.       שטויות שהומופובים אומרים – מגפון 6:38
https://www.youtube.com/watch?v=XUralMRnndg
שאלה: למה צריך מצעד גאוה, לפי הסרטון וכמובן לפי דעתכם/ן?

8.       מדד המגדר – ון ליר 3:17
https://www.youtube.com/watch?v=js0QSrUWDVE
שאלה: ציינו 3 תחומי חיים בהם יש הבדלים בין  גברים לנשים.

9.       מניפסט הנוער העזתי – קריאה משותפת.
http://alllies.org/blog/archives/4435#.VR5PejuUdLY
שאלה: את מי מאשימים בני הנוער העזתיים? עם מה ממה שכתבו אתם/ן יכולים להזדהות אתם/ן יכולים/ות להזדהות?

 

 

·         בריסטול גדול מחולק לתשע.

·         לורד.

·         מחשב.

·         מקרן.

5 דק’סבב סיכום –
כל אחד/ת יסכמו את הפעילות של היום במילה אחת.

 

 

מפגש רביעי – אקטיביזם וסיכום

מטרות

  1. הבנת המושג אקטיביזם.
  2. היכרות עם מאבקים שונים ודרכי פעולה שונות.
  3. סכום המערך.

מהלך הסדנא – 90 דק’

זמן מתודה עזרים הערות
5 דק’ חיבור לסדנאות הקודמות (אי שוויון, יחסי כוח בחברה, הכרת האחר)
10 דק’ אקטיביזם מהו?

אסוציאציות של המשתתפים/ות למילה אקטיביזם, ולבסוף להגדיר כ- פעולה שמטרתה ליצור שינוי בחברה.

20 דק’ חלוקה ל-4  קבוצות לפי מאבקים:
כל קבוצה תקבל דף מידע על מאבק ודרך הפעולה.
ותצטרך לדון על היתרונות והחסרונות במאבק? האם זהו אקטיביזם? על הדברים שהיוצאים/ות למאבק יכולות להפסיד מהמאבק? הדברים שירוויחו מהיציאה למאבק? מה לדעתם סיכויי ההצלחה של המאבק?

 

·         מאבק מגדרי בבתי הספר – פתיחת עמוד הפייסבוק: מפסיקות לשתוק – נלחמות למען חופש ושוויון.
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.2648548

https://www.facebook.com/mafsikot?fref=ts
#מחאת_השלטים.
·         מחאת המלצריות “קופי טו גו” – לימור אלמגור, מרינה אקילוב ויעל אורפז היו שלוש מלצריות שעבדו בבית הקפה התל אביבי “קופי טו גו” בשנת 2007. בית הקפה לא שילם לעובדים על משמרות הִתלמדות, דרש מהם לקנות מדים שחורים על חשבונם, לא החזיר דמי נסיעות, ונהג לחייב מלצרים במקרה שלקוח עזב בלי לשלם. שלוש הצעירות החליטו להקים ארגון עובדים שייאבק על זכויות המלצרים שבמקום. בתגובה, החליטה ההנהלה לפטר אותן. העובדות גייסו את חבריהן לעבודה, ומלצרי בית הקפה פתחו בשביתה. בתגובה, הביא בית הקפה מלצרים חדשים מסניף אחר. המלצרים השובתים הפגינו מול בית הקפה, הציבו משמרות מחאה לכל אורך שעות הפעילות, ושכנעו לקוחות לא להיכנס פנימה “ולא לעזור לבית קפה שמנצל אנשים”. ההנהלה זעמה – והגישה תביעות דיבה על סך חצי מיליון שקל נגד כל אחת מהשלוש. על אף התביעה המאיימת התמידו המלצריות במאבק, והוסיפו לקדם את חרם הצרכנים. לאחר שבועיים, שבמהלכם עמד בית הקפה שומם לחלוטין, נשברה ההנהלה והגיעה להסדר חדש עם העובדים, השומר על זכויותיהם.
http://www.humanrights.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=b62a4652-e5d6-491a-af4b-bdc5f7bbf62b&lang=HEB

http://gocoffeego.blogspot.co.il/

·         הפנתרים השחורים
הפנתרים השחורים הייתה תנועת מחאה שהקימו בשנת 1971 צעירים ממוצא מזרחי, שביקשו למחות על התעלמות הממסד מהבעיות החברתיות והכלכליות הקשות של יוצאי עדות המזרח. חברי התנועה רצו לקיים הפגנה במחאה על הקיפוח, אך המשטרה סירבה לאשר את ההפגנה, והפנתרים החליטו להפגין ללא אישור (בניגוד לחוק). הפנתרים השחורים הצליחו להציף אל פני השטח את מצוקת העוני, את הפער שבין עניים לעשירים ואת היחסים העדתיים בחברה הישראלית. הפגנה נוספת שנערכה ללא אישור פוזרה בכוח על ידי המשטרה. פעילות הכוח המשטרתי, והשלכת אבנים ובקבוקי תבערה מצד המפגינים, גרמו לפציעתם של עשרים איש. לאחר מחאה אלימה זו הוקמה ועדה ציבורית שחקרה את טענות הקיפוח של הפנתרים השחורים. מסקנות ועדת הבדיקה העלו כי שכבות רבות אכן הופלו לרעה. בעקבות זאת, הוגדלו משמעותית תקציבי המשרדים שעסקו בעניינים חברתיים, וכספים רבים הופנו לטיפול בשכבות המוחלשות.
http://socialism.org.il/maavak/?article=414

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D

·         צעדת המלח של גנדי – מוהנדס גנדי היה עורך דין הודי שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית. לאחר שהשתלטו על הודו, כרו בה הבריטים מלח, ומכרו אותו בכסף רב באירופה. הם חוקקו חוק האוסר על ההודים לכרות מלח, ומתיר זאת רק לבריטים. גנדי ביקש להביא לעזיבתם של הבריטים את הודו, אך סירב לנקוט מאבק אלים.  הוא ארגן צעדה שהשתתפו בה רבבות הודים, ובעקבותיה, יצאו לכרות מלח בעצמם והפרו את החוק הבריטי. הבריטים עצרו את גנדי ושמונים אלף מפגינים – אך המחאה עוררה הדים בכל רחבי העולם וביקורת גדולה הוטחה בבריטניה. המאבק נחשב לאחד הקמפיינים המוצלחים ביותר בהיסטוריה של מאבקי זכויות אדם, ויש המייחסים לו השפעה על נסיגת בריטניה והשגת על העצמאות של הודו.
https://www.youtube.com/watch?v=-J9SNiXFFr0

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%A2%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97

 

·         דפי מידע על המאבקים השונים.

·         דף עם שאלות שאותן ייצטרכו להציג מול כולם/ן.

30 דק’

הצגת המאבקים ודיון

כל קבוצה תציג את המאבק ודרך הפעולה.

·         מה משותף לכל המקרים הללו? תשובה אפשרית: בכל המקרים הזכויות לא ניתנות אלא יש לתבוע את מימושן. בכל המקרים מנהיגי/ות המאבק פעלו למרות לחצים ואיומים מבחוץ. בכל המקרים המאבק הוביל לשינוי, גם אם קטן.

·         מה ההבדל בין דרכי המאבק שראינו?

·         איזו דרך נראית לכם היעילה ביותר?

·         האם דרכים שונות מתאימות למטרות שונות?

·         אם איזה מהמאבקים אתם/ן יכולים/ות להזדהות.

15 דק’

סיכום

כל משתתפ/ת כותבת על פתק מושג / מאבק/ משהו אחר שלמד/ה בסדנאות. נשים את הפתקים בקערה ומשתתפ/ת שיציגו 5 פתקים והקבוצה תצטרך לזהות.
או סיכום מילולי, מה אני לוקח/ת מהסדנאות? האם יש משהו שהייתי רוצה לשנות?

·         פתקים

·         עטים

·         קערה

 

10 דק ‘מילוי שאלונים.

שאלונים מודפסים

 

 

 

 

 

 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *