Posted on

חשיבה ביקורתית

שתוף פעולה ועבודה בקבוצה:

פעולות אלו מיועדות בעיקר לקבוצות בשלב של גיבוש הקבוצה ותחילת העבודה. שלב זה חשוב מאד לבניית הקבוצה ובו הקבוצה עוברת מאוסף של יחידים לקבוצה מגובשת אשר תוכל לעבוד בשיתוף. המטרה היא להקנות לנוער מיומנויות של תקשורת, כשרי חשיבה וביטוי ועבודה קבוצתית, אשר ילוו אותם במהלך השנה כולה. הרציונל של ההפעלות הללו הוא להמחיש את היתרונות של עבודה משותפת לעומת עבודה יחידנית ולהקנות מיומנויות של עבודה בשיתוף, כמו גם לחדד את ההכרה ששיתוף פעולה מקדם את הקבוצה למקום טוב יותר והישגים טובים יותר. בנוסף, הפעלות אלו שמות דגש על שיתופיות וקולקטיביות כערכים חשובים גם מחוץ לקבוצה ובחיים בכלל, בניגוד לשטיפת המוח של האינדוידואליות, המצויינות וחוק הג’ונגל.

הפעלה 1: תחרות מול שיתוף

מטרה: לעורר חשיבה ביקורתית ורצון לעשות ולשנות, להגביר מודעות לגבי המדיניות הכלכלית הליברלית תוך המחשת הפגיעה שהיא פוגעת בכולנו. לעודד לשיתוף פעולה בקבוצה ורצון להצליח במקביל לעשייה חברתית במקום על חשבון אחרים. זה נעשה דרך שני משחקים עם הגיון הפוך להצלחה – תחרות ושיתוף.

ציוד: קלפים

משחק 1: תחרות אינדיווידואלית

מחלקים לכל אחת 5 קלפים והמטרה שלה היא להשיג כמה שיותר קלפים תוך 10 דקות ע”י משחק “מלחמה” עם שאר החברים בקבוצה תוך כדי שמסתובבים בחדר. חוקי המשחק:

  • כשמישהו מציע לי לשחק מולו אני חייב לשחק
  • יש לכם 5 קלפים, חייבים להשתמש בכולם
  • אסור להשתמש באותו הקלף פעמיים ברציפות
  • יש מנצח אחד והוא זה שיש לו הכי הרבה קלפים.

חוזרים למעגל וסופרים את הקלפים (מי ניצח?).
משחק 2: עבודה שיתופית

מחלקים לכל אחת 5 קלפים והמטרה של כל קבוצה היא להרכיב סריות של קלפים כדלהלן:

  • רצף אדום * 4 תלתנים *6 מלכות
  • רצף זוגי של יהלומים * רצף אי זוגי של שחורים

אם הקבוצה הצליחה להרכיב 4 מחמשת מהסריות הנ”ל, היא הצליחה, אם לא אז היא נכשלה.

ניתן גם לחלק צ’ופרים:

בהפעלה הראשונה רק למנצח, בהפעלה השנייה פרס קבוצתי.

על המדריכה לשים לב לנעשה בזמן המשחקים ולדון על התנהגות החברים בקבוצה והקבוצה כולה.

דיון:

מה קרה במשחק הראשון?

  • מי ניצח? (מי שהיו לו הקלפים החזקים ביותר) מה המקבילה לקלפים חזקים במציאות? (נקודת פתיחה טובה יותר של כסף, משאבים, יכולות וכו’)
  • מה עושה מי שאין לו את הכלים להצלחה מיידית? (מפריע, מרמה)
  • איך התנהגנו בזמן המשחק? (המון רמאויות- לא שמרו על החוקים, השתמשו באותם קלפים שוב ושוב, גניבות, בלגאן..)
  • מי שמר על הכללים ומי לא? למי הכללים- החוקים עזרו ולמי לא? למה זה כך?
  • מי קובע את החוקים? את מי הם משרתים (התוכנית הכלכלית)- למה קובעים אותם?
  • להקביל למציאות: גם במציאות יש תחרות ובה הצלחה של אחד היא בד”כ על חשבון מישהו אחר. גם במציאות מוגדרים כללים אבל זה לא בא מעצמו אלא שמישהו הגדיר אותם בדרך כלל יהיה לטובתו ובכדי לחזק את עצמו. לכן אסור לקחת אותם כמובנים מאליהם.

מה קרה בהפעלה השנייה?

ההגדרה להצלחה היתה שונה, לא אחד שמנצח אם יש לו הכל על חשבון אחרים אלא הצלחת הקבוצה כולה שתלוייה בעבודה משותפת.

  • איך התנהגנו ומדוע? (בד”כ כולם זורקים את הקלפים על הרצפה ומרכיבים ביחד את הסריות)
  • האם נקודת פתיחה טובה יותר (קלפים חזקים) עזרו למי שקיבל אותם?
  • מה ההבדלים בין הפעולות?

סיכום:

התנהגות האדם אינה קבועה אלא משתנה לפי הגדרות וכללי המשחק (הכללים החברתיים). כך גם בחיים, מגדירים לנו ש”אדם לאדם זאב” וש”כל אחד לעצמו” וגם מוסיפים ואומרים שזהו “טבעו של האדם” לרצות יותר מאחרים, לדרוס אחרים. אבל האדם לא רע מטבעו אלא שההגדרות החברתיות עושות אותו כזה ומישהו קבע אותן והן ניתנות לשינוי. לדבר על עזרה חברתית ואיך שזה לרוב נראה לנו כבזבוז של זמן. ועל הקיצוץ בקצבאות ובתמיכה של המדינה לפי אותו הגיון. החוכמה היא לא להתחרות ולהצליח על חשבון אחרים ולדרוס אחרים בדרך אלא שהשאיפה צריכה להיות הגדרה מחדש של הכללים ורק זה יוביל לשינוי אמיתי.

הפעלה 2: עבודה ביחד

פעולה נוספת של שת”פ היא דרך תרגילי משימה שבהם התוצר שמופק בעבודה מתואמת וקבוצתית גבוה וטוב יותר מהתוצר שמופק על ידי יוזמות פרטיות של יחידים בקבוצה.

1) תרגילי משימה:

  • הנהר- על כל חברי הקבוצה לחצות נהר דמיוני, שגבולותיו מסומנים על הרצפה בשני קוים, תוך שימוש בשלושה כסאות. כל דריכה בנהר או גרירת כסא מחזירה את כל הקבוצה לקו ההתחלה. (כשאחת או שניים מזנקים ועוברים לבד, תמיד כל הקבוצה חוזרת אחורה גם אם הם הצליחו לעבור).
  • אורגייה בשחקים- החניכים הולכים בכיוון השעון על כסאות המסודרים במעגל והמדריך מוציא כסאות בהדרגה. המטרה היא להגיע למספר רב ביותר של חניכים על מינימום כסאות. (ככל שהחניכים יעזרו יותר אחד לשני, כך יצליחו במשימה טוב יותר).
  • כל משתתף עומד על כסא במעגל של כסאות. על החניכים להסתדר על הכסאות לפי גובה (מהנמוך לגבוה), לפי שמות פרטיים (בסדר ה- א”ב), לפי אורך השיער וכד’, מבלי לרדת מהכסא ומבלי לדבר בכלל.
  • עומדים במעגל עם ידיים משולבות בחזקה אחד עם השני (עד המרפק). לאט לאט, לפי הכוונה של המדריכה, נשענים אחורה (בלי להזיז את הרגליים). לאחר מכן עולים ביחד בחזרה. (הצליחו? למה כן? למה לא?)
  • בניית פירמידה אנושית ללא מילים (אפשר כתחרות בין קבוצות. איזו קבוצה הצליחה? איזו לא?).

2) שיחה ועיבוד ההפעלות: בשלב זה המדריכה תברר עם הקבוצה מה קרה במהלך ההפעלות.

  • אילו משימות הצליחו החניכים למלא ואילו לא?
  • מדוע חלקן (או כולן) הצליחו ומדוע חלקן (או כולן) נכשלו?
  • מה משותף לכל המשימות?
  • אם התרגילים נערכו כתחרות בין שתי קבוצות – איזו קבוצה ביצעה את המשימות טוב יותר ומדוע?
  • מה קרה כאשר הקבוצה עבדה ביחד ומה קרה כשהחברים בה עבדו לבדם ועל דעת עצמם?
  • מה קרה כאשר רק חניכה אחת לא שיתפה פעולה?

3) השלכה של המסקנות אל מחוץ לקבוצה: לקשור את מה שקרה בהפעלות לחיים החיצוניים.

  • האם ישנם מצבים נוספים שאתם יכולים לחשוב עליהם שבהם עבודה בשיתוף תניב תוצאות טובות יותר מבחינתנו?
  • מתי עוד התאגדות של אנשים יכולה להביא להישגים? איך זה רלבנטי עבורנו? באילו מצבים כדאי לנו לשתף פעולה?
  • איזה כח יש לקבוצה שאין ליחידים (סיטואציות מוכרות ואפשריות)?